בנם של אסתר ושלום. נולד בשנת תרצ"ב (1932) בעיר תוניס בתוניסיה.
יעקב (ז'אקי) גדל והתחנך בתוניס. נער טוב לב, נעים הליכות, מאיר פנים ואהוב על הבריות. בן מסור ואח תומך. מהוריו ינק ערכים של יהדות, ציונות וכיבוד הזולת.
בשעות הפנאי אהב לשחק כדורגל וביליארד, כן אהב לצפות בסרטים בקולנוע.
בשנת 1950, מעט לפני שמלאו לו שמונה-עשרה, עלה לישראל עם קבוצת צעירים ששאפה להקים יישוב חקלאי בארץ. יעקב התחיל בחיים חדשים במושב עזריקם הסמוך לאשדוד. תנאי המחיה היו מאתגרים, והלינה הייתה באוהלים ללא חשמל ומים זורמים. יעקב התאקלם, למד עברית ורכש חברים.
כעבור זמן, התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחטיבת "גבעתי".
במהלך שירותו, בעת פעילות מבצעית נפצע יעקב קשה מפיצוץ של רימון. הוא עבר שיקום ממושך, שוחרר משירות והוכר כנכה צה"ל.
יעקב פגש את דימנטה ועד מהרה האהבה ביניהם פרחה. במשך חמישים שנה חלקו זוגיות מאושרת המבוססת על אהבה, כבוד הדדי וחברות אמיתית. במהלך השנים נולדו להם ארבעה ילדים: גילה, אסתר, שלום ועמוס. יעקב היה איש משפחה למופת, בן זוג תומך ואב מסור. הוא הרעיף על ילדיו חום ואהבה, פינק אותם, דאג להם וחינך אותם לערכים טובים. בני המשפחה התגוררו בבת ים. כאוהב ישראל הרבה לטייל בארץ עם משפחתו ולהחדיר ציונות בילדיו.
יעקב לא נתן לפציעה להגביל אותו, היה פעיל במועצת הפועלים ובקהילה התוניסאית בבת ים. בין היתר היה מעורב בפעילות בבית הכנסת "שלום ורעות", בו שימש גזבר שנים רבות. בנוסף, ככל שבריאותו אפשרה לו התנדב ועזר בפעילות במחנה הצבא בצריפין. בשעות הפנאי נהג להגיע לבית הלוחם, שם נהג לשחק טניס שולחן.
מכריו תיארו איש ישר דרך, רודף צדק ושלום. אדם שנדיבות, אהבת הזולת ורוחב לב היו נר לרגליו. נדיבותו של יעקב התבטאה לא רק בצדקה ובמתן בסתר אלא במחוות קטנות ויומיומיות - שיחת טלפון מעודדת, עצה טובה, עזרה בדיוק בזמן הנכון. הוא נתן לכל אדם תחושה שרואים אותו באמת.
בלט כחבר טוב ונאמן שאפשר לסמוך עליו, קשוב ונכון תמיד לסייע. יעקב פתח את ליבו ואת ביתו ואהב לארח חברים ובני משפחה. כל אורח התקבל בברכה חמה, בטפיחה על השכם ובחיוך רחב.
משבגרו ילדיו והקימו משפחות, זכה בנכדים. יעקב נהנה לבלות עם הנכדים והם ציפו בקוצר רוח למפגשים עימו.
יעקב (ז'אקי) סממה נפטר ביום ב' באלול תשס"ו (26.8.2006). בן שבעים וארבע בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין בחולון. הותיר אחריו אישה, ארבעה ילדים ואחים.
על מצבתו חקקו אוהביו: "אוהב צדקה וחסד ואיש רב פעלים" ואת הפסוק "נפשו בטוב תלין וזרעו יירש ארץ" (תהילים כ"ה, י"ג).
כתבה בתו אסתר: "לעד נזכור אותך, אבא סבא יקר. איש חסד עם לב רחב, אוהב שלום".